מורה דרך | מדריך טיולים - ארץ פלשת  
עברית
English

ארץ פלשת

 

ארץ פלשת ,השפלה הצפונית
 
נסיעה על כביש מס' 1 ללטרון
 
רקע כללי:
-           הסיור שלנו מתמקד במעבר מתקופת הברונזה המאוחרת (1500-1200 לפני הספירה) לתקופת הברזל המוקדמת (1200-1000 לפני הספירה), בתקופות אלו חל מעבר משלטון מצרי לשלטון ישראלי באזור = תקופת ההתנחלות.
-           בעת העתיקה לא התקיימו דרכים לאורך מישור החוף המערבי ובחוף הכרמל, מכיוון שלא ניתן היה לחצות את הביצות ( היו תנינים בתוכם)
-           "דרך הים" (Via maris) נקראת כך מכיוון שהיא מובילה לים. היא לא עוברת בחוף, אלא בחלק המזרחי של השפלה, חלקה בתוואי בו עובר כביש 6 היום:
-             דרך הים (סגול) ודרך המלך (אדום)
 
 
 
הפסקה בצומת לטרון: מזנונים ושירותים.
 
נסיעה לתל גזר דרך כביש מס' 3, פנייה ימינה בצומת נחשון לכביש מס' 44, פנייה ימינה לתוך היישוב כרמי יוסף. פנייה שמאלה בכיכר הראשונה, לאחר מכן הליכה ברגל לתל.
שים לב: על התל עצמו אין מקומות מוצלים.  בתחתית התל גדל עץ שיזף גדול ממדים.
 
עצי השיזף:
-           עץ השיזף שכיח כמעט בכל אזורי הארץ.
-           הוא עץ רחב  נוף, שגובהו 4-8 מ' ולו ענפים זיגזגיים קוצניים. לפי המסורת הנוצרית כתר  
              הקוצים של ישו היה עשוי מענפי שיזף.
-           לפירות הקטנים טעם של תפוח קמחי.
-           בסביבתו הקרובה לא נמצאים עצים אחרים מכיוון ששורשיו מתפשטים על פני שטח גדול
              מאוד מתחת לקרקע.
-                      לדעתה של החוקרת נוגה ראובני, האטד ממשל יותם (שופטים ט':8-15) הוא בעצם עץ שיזף, מכיוון שבמשל מדובר בעצים (והאטד הוא שיח נמוך שלא ניתן לשבת בצילו).
 
מבוא לתל גזר:
 
-           תל גזר שוכן במישור החוף הדרומי. השם "גזר" ניתן לו כנראה על שמו של אחד
              השולטים במקום, או נובע מן הצורה המוארכת של התל שמזכירה צורתו של גזר.
 
-           העיר המקראית גזר מזוהה בוודאות עם תל זה, בו נמצאו 8 אבנים עם כתובות ועליהן
              כתוב "תחום גזר" בכתב עברי עתיק ו ΑΛΚΙΟΥ ביוונית. שטחו של תל גזר כ-130 דונם.
 
-           העיר גזר נזכרת לראשונה ברשימת הערים שנכבשו ע"י פרעה תחותמיס ה-3 במסעו
               הראשון לאזור בשנת 1482 לפנה"ס. וכמו כן מכתובת מימי תחותמיס ה-4 בה נזכר מסע
               לעיר גזר ושבויים שנלקחו ממנה למצרים. בתל גזר נמצא לוח בכתב היתדות, ככל
               הנראה מימיו של תחותמיס  ה-4, ובו מצווה פרעה על מלך גזר להתייצב בפניו.
 
-           במאה ה-14 לפנה"ס נזכרת העיר גזר במכתבי אל-עמרנה. מכתבים אלו נכתבו על ידי    
              מלכים כנעניים למלך מצריים, אשר שלט בארץ כנען. במכתבים המלכים הכנעניים
              מתלוננים ומלשינים אחד על השני. מלך מצריים היה מעוניין בריבים בין הכנענים ואפילו
              גרם להם על מנת למנוע איחוד והתחזקות אצל הואסאלים הכנעניים.
 
-           גזר נזכרת כעיר שנכבשה לקראת סוף תקופת הברונזה המאוחרת באסטלת הניצחון של
             מרנפתח, הידועה בשמה "אסטלת ישראל". מרנפתח הוא המקור הראשון שמזכיר את עם
             ישראל כעם.
 
-           בתקופת הברזל המוקדמת הגיעו המתיישבים החדשים קרי הפלשתים (אחד מגויי הים)
              לעיר. בשלב הבא מיוצגת העיר באופן ברור על ידי התרבות הפלשתית. רעמסס ה-3
              השתמש בפלישתים אשר לקח בשבי כדי שישמרו על הסדר בין הכנענים.
 
-           סופה של העיר הפלשתית בחורבן אלים. בספר מלכים נזכר פרעה (שישק) מלך מצרים
              שלוכד את העיר גזר שורף אותה באש ונותן אותה לאשת שלמה המלך כנדוניה (סביבות
              שנת 950 לפנה"ס).
 
-           במקרא נזכרת העיר גזר לראשונה בספר יהושע. מסופר שיהושע גבר על הורם מלך גזר
              והרג אותו (יהושע י': 33). כמו כן נזכרת העיר בספר יהושע כעיר שניתנה לנחלה לבית
              יוסף (שבט אפרים). לעומת זאת, במקום אחר בספר יהושע וכן בספר שופטים, נכתב שבני
              ישראל לא הורישו את העיר גזר והיא נותרה כנענית (שופטים א':29). בספר מלכים
              מסופר כי העיר גזר ניתנה במתנה למלך שלמה כנדוניה לרגל נישואיו עם בת פרעה שישק
              (מלכים א, ט':16). מאוחר יותר נזכר שלמה כמי שבנה את העיר גזר מחדש יחד עם חצור
              ומגידו (מלכים א, ט':15).
 
-           תל גזר מוקף סוללה שנבנתה בתקופת הברונזה התיכונית כדי לתת לעיר מראה עצום
              יותר וכדי להקל על ההגנה עליה.
 
-           בתקופת הברונזה המוקדמת והתיכונית מצריים שלטה בארץ כנען. הכנענים אף פעם לא
              היו עם עצמאי – השם כנען נובע כנראה מלשון "נכנע".
 
-           ארץ כנען הייתה מחולקת ל 18 מדינות. מדינת גזר הייתה אחת מהן ושטחה הגיע עד לתל
              אביב של היום. העיר גזר הייתה המרכז השלטוני של מדינת גזר ולעיר הייתה חשיבות
              רבה מכיוון ששכנה על צומת הדרכים "דרך הים" והדרך לירושלים.
 
-           לפי ממצאים ארכיאולוגיים (כלי חרס וכלי עבודה) ניתן לשער שהכנענים הגיעו במקור
              מצפון סוריה.
 
-           במקרא הכנענים מכונים סוחרים.
 
תל גזר
תצפית:
            על שרידי החומה הדרומית של העיר
 
-           שרידי "השער הכנעני": התאים של השער הכנעני הם קטנים מאוד לעומת ששת התאים של "שער שלמה". לשני צדדיו של השער היו מגדלים. היום עוד ניתן לראות את לבני הבוץ, מהן נבנו המגדלים. הלבנים, בניגוד לסלעים, עמידות מאוד לזעזועים של איל-מצור.
-           שרידי מגדל (המגדל הכי גדול שנמצא מתקופה זו)
 
"מקדש המצבות":
 
-          מקאליסטר ביצע חפירות ארכיאולוגיות במאה הקודמת ומצא את מקדש המצבות, אך טעה בתיארוך. אחריו דבר (Dever) ניסה לתקן את הטעויות תוך ביצוע חפירות חדשות באותם המקומות.
 
 
 
-          בשטח נמצאים עשרה סלעי ענק העומדים במכלול רצוף וקשורים ככל הנראה בפולחן שהתקיים במקום. נמצאה גם אבן בצורת "כיור" מרובע בסמוך לעמודים. שורת העמודים נמצאת בדיוק בכיוון צפון-דרום. מקאליסטר שיער קיום של מנהרה מתחת לעמודים, אך זו לא נחשפה.
 
-           מצבות הן חלק מוכר ושכיח מן הפולחן במזרח הקדום. הן מקדשות מקום ואין קשר              
             ישיר לשימוש במילה מצבה בהקשר של מצבת קבר בימינו. בתנ"ך ניתן למצוא דוגמאות
             רבות של הקמת מצבות לצורך קידוש מקום.
 
            השערה: המצבות בתל גזר הן חלק מטקס ברית בין הערים (כל מצבה מסמלת עיר). בכיור היו מערבבים את דם הקורבנות, אשר נציג מכל עיר הביא. על טקס ברית דומה, שנערך לאחר מעמד הר סיני, אנחנו קוראים בתורה בספר שמות כ"ד:4-6 .
 
"שער שלמה":
 
שער ישראלי טיפוסי, מאוד דומה לשערי תקופת הברזל אשר נמצאו בחצור ובמגידו. לפי התנ"ך שלמה בנה את גזר, חצור ומגידו (מה שתואם את הדמיון).
 
מתחם השער כולל שער חיצוני ושער פנימי – ביניהם מבנה גדול עם שלושה תאים בכל צד, באמצע תעלת ביוב. בעת העתיקה ששת התאים שימשו חדרים לשופטים ולמערכת הבירוקרטית של העיר. כאן אנשים חתמו על חוזים או יישבו מחלוקות. אזור השער היה המרכז הכלכלי של העיר: מסחר, שוק והחלפת כספים התרחשו כאן. עד היום המילה "שער" לערך הכסף מעידה על כך.
חומת הסוגַרים:
 
העיר הייתה מוקפת ב"חומת סוגרים" חיצונית ופנימית (Kasematten-Mauer). לחומות מסוג זה היו חדרים לכל אורך החומה אשר בעת שלום שימשו לחדרי מגורים ולמחסנים ובעת מלחמה ניתן היה למלא אותם בחול ואבנים על מנת לחזק את החומות.
חומות סוגרים נמצאו גם בחצור ובמגידו.
 
מפעל המים:
באתר נמצא פיר, אשר הוביל למי התהום. ייתכן שהפיר היה קיים כבר בתקופה הכנענית, אך ככל הנראה הוא שייך לתקופה הישראלית.
ניתן להניח שהפיר ניקז גם מי גשמים מפני השטח הבנוי כדי שיעמדו לרשות התושבים.
היום לא ניתן למצוא מי תהום בפיר.
 
הפסקה בצומת נחשון, מזנונים, שירותים
 
נסיעה על כביש מס' 44 ל"יער הנשיא (וייצמן)" ו"יער צרעה"
 
יער צרעה, "דרך הפסלים", "דרך התנ"ך" וסיפורי שמשון
 
דרך הפסלים מובילה דרך יער צרעה. הדרך רחבה ומתאימה לנסיעה במכונית ובאוטובוס. לאורכה נמצאים פסלים שונים של אומנים עולים מברית המועצות ואומנים ילידי הארץ. לחלק גדול מן הפסלים יש תוכן תנ"כי .
 
דרך התנ"ך עם שלטים עליהם פסוקים מן התנ"ך המתייחסים למה שהתרחש באזור. הדרך מובילה אל תל צרעה.
 
אזור צרעה וסיפורי שמשון (שופטים י"ד...)
שבט דן חי פעם באזור צרעה ואשתאול, אך הפלישתים דחקו אותו צפונה לאזור העיר לַיש (היום דן).
 
מנוח, אביו של שמשון, נשאר באזור צרעה. בנו שמשון היה אדם שחי אורח חיים מאוד סגפני, לא נגע ביין ולא הסתפר. שמשון בחר לעצמו אישה פלישתית מתמנע.
 
בדרך לתמנע אל אישתו הראשונה הוא עקף כרם ענבים (מתוך סגפנות), פגש אריה והרג אותו.
בדרך החזרה הוא מצא דבש בתוך גוית האריה...
אחרי ריב בעקבות חידה ששמשון נתן לפלישתים, אישתו ניתנה לאדם אחר. שמשון כעס מאוד, תפס 300 שועלים, קשר לפידים לזנבותיהם ושלח אותם אל שדות הפלישתים שבעמק (נחל שורק). כל התבואה נשרפה. הפלישתים נקמו, והרגו את האישה ואת אביה.
 
שמשון נקם את המעשה וברח לארץ יהודה. אך, אנשי יהודה קשרו אותו והסגירו אותו לפלישתים.
שמשון הצליח לקרוע את החבלים, השתחרר, מצא במקרה לחי של חמור ואיתה הרג 1000 פלישתים.
שמשון הגיע לעזה, שכב שם עם זונה. הפלישתים התכוונו להרוג אותו בבוקר, אך בלילה שמשון לקח את דלתות שער העיר ושם אותן על ראש הר חברון שבארץ יהודה (כדי לנקום באנשי יהודה, שיצטרכו להתמודד עם הפלישתים הכועסים...)
אחר-כך הוא התאהב בדלילה מעמק נחל שורק ונשא אותה לאישה. הפלישתים לחצו עליה לגלות להם את סוד הכוח הפיזי העצום של שמשון. היא בגדה בו, חשפה את הסוד (השיער הארוך של שמשון) והפלישתים התגברו עליו, נקרו את עיניו, והביאו אותו לעזה לעבודת כפיה בטחנת קמח.
כאשר הפלישתים הכריחו אותו לרקוד לפניהם באירוע חגיגי, הוא כפף את עמודי בית האירוע ויחד איתו מתו אלפי פלישתים תחת הבית הקורס.
 
תל צרעה:
-           תצפית: על עמק התלם – הגבול בין השפלה הגבוהה ואזור ההר. רואים את גיא נחל שורק, אשר בצורת V.
-           על תל צרעה נמצאים שרידים של גת עתיקה: את הענבים מעכו בכפות הרגליים על משטח חלק ומפולס. התירוש זרם לתוך בורות. בצדדיו של המשטח נמצאים גם בורות בהם הניחו את הענבים לפני העיבוד.
-           בתקופת התנ"ך קראו למשטח "גת" ולבורות "יקב". יותר מאוחר המשטח נקרא "גת עליונה" ובורות התירוש נקראו "גת תחתונה".
-           המלך רחבעם בנה מצודה בתל צרעה (נגד המצרים).
-           על התל נמצא מבנה קטן עם גג כחול: הקבר של שמשון ומנוח. לפי המסורת שמשון נקבר באזור צרעה, אך ה"קבר" על תל צרעה נבנה רק בשנים האחרונות.
-           במורד התל נמצאות מערות קבורה מתקופת הבית הראשון: אחרי שהגוף נרקב, העצמות נאספו ועורבבו עם עצמות האבות. היום כמעט ולא מוצאים עצמות עתיקות בתוך קברים כאלו מכיוון שלאורך השנים בעלי חיים גנבו אותן.
-           "תצפית דלילה ושמשון": על עמק נחל שורק, רואים את בית שמש בצד שמאל ואת תל בית שמש (התל היחיד עם כביש שחוצה אותו), ממול ברקע נמצא תל ירמות, מתחת רואים את קיבוץ צרעה עם אולם האירועים בצורת אוהל. 
 
הפסקה בקניון "BIG" בכניסה לבית שמש, חנויות מזון ושירותים
 
נסיעה לגן הפסלים "גן גולן" שבבית שמש (לנסוע לפי השילוט)
 
גן גולן:
-           באחת השכונות הוותיקות, ברחוב האשל, נמצא 'גן גולן', לזכרו של קצין שריון צעיר שנפל בחלחול ב-1992.
-           הוריו האומנים, משפחת פלאי, יצרו את פסלים השונים העשויים בעיקר מאבן ומתכת, לרובם יש תוכן תנ"כי.
-           דוגמאות: ארון הברית, עגל הזהב, אבני החושן...
 
נסיעה לתל עזקה בכביש מס' 38 לכיוון בית גוברין, בצומת תל עזקה פנייה ימינה לכביש 383, פנייה שמאלה לתוך "פארק בריטניה", פנייה שמאלה לתל עזקה
 
תל עזקה:
 
-           המקום הוזכר בתנ"ך ובמסעות סנחריב.
-           עזקה היא בין הערים האחרונות (לפני לכיש וירושלים), אשר נכבשו על ידי הבבלים תחת
              נבוכאדנצר.
-           עזקה שייכת לחלק למערבי של השפלה הגבוהה וממנה מסתכלים על השפלה הנמוכה.
              האנשים, אשר גרו בעזקה ראו את עצמם שייכים יותר לאזור ההר.
-           ליד עזקה, בעמק אפס דמים, התרחש הקרב בין דוד וגלית (שמואל א, פרק י"ז)
-           אחרי שהפלישתים הובסו על ידי הישראלים, הם ברחו לגת ולשפלה. יותר מאוחר שני העמים חידשו את יחסי המסחר בניהם, תרבויותיהם ושפתם התערבבו.
 
נסיעה לתל צפית על כביש מס' 383 לכיוון צומת מסמיה
 
תל צפית (תל אספי)
 
-           ליד תחנת הכוח "צפית".
-           תל צפית נמצא במקום כניסתו של נחל האלה לשפלה על גדתו הדרומית כ-3 ק"מ מדרום-מזרח לקיבוץ כפר מנחם. שטחו של תל צפית כ-300 דונם והוא אחד התלים הגדולים והחשובים בארץ ישראל. תל צפית מזוהה עם העיר הפלשתית גת.
 
העיר גת נזכרת לראשונה במכתבי אל עמרנה מהמאה ה-14 לפנה"ס מקובל לזהות את המלכים "שוורדתא" ו"עבדי-אשתרתי" הנזכרים במכתבים אלה, עם מלכיה של העיר גת.    
העיר גת נזכרת לראשונה בספר יהושע כעיר בקונפדרציה הפלשתית (יהושע פרק י"ג פסוק 3).
בספר שמואל נזכרת העיר רבות בעיקר בהתייחסות לקורות חייו של המלך דוד, וכן נזכר העומד בראשה של העיר, אכיש מלך גת. בספר מלכים א' נזכר שמעי בן גרא שמחפש את עבדיו אצל אכיש מלך גת בניגוד לציווי המלך שלמה. בספר מלכים ב' מסופר שחזאל מלך ארם נלחם עם תושבי העיר גת וכבש אותה.
תמונות:
 
 
 
 


עמוד ראשי  |  אודות  |   מפת אתר  |  הצהרת פרטיות  |  יצירת קשר
Drop Studio - דרופ סטודיו
© Drop Studio 2009
עיצוב אתרים, בניית אתרים - דרופ סטודיו.

תפריט מנהל



התנתק מהניהול

משרד התיירות רשות הטבע והגנים דידו סנטר טיולים בצפון
מורה דרך מדריך טיולים בגדי הריון שרת וירטואלי מלכה בגדי הריון