מורה דרך | מדריך טיולים - מצדה  
עברית
English

מצדה

 
גן לאומי מצדה
 
הטיול שלנו למצדה אינו שיגרתי מכיוון שהוא מתחיל בכניסה המערבית ,היינו: מכיוון הסוללה. על מנת להגיע לכניסה המערבית יש להגיע מכיוון ערד. דרך עם שילוט באזור המלונות מובילה דרך כביש מיוחד עד לאתר.
 



דמי כניסה, שירותים, חנויות.
      מרכז מבקרים, מוזיאון (הדרכה עם אוזניות)
סרט של כ- 8 דקות
בקיץ: חזיון אור-קולי של כשעה (20:00-21:00), בימי שלישי וחמישי
האתר כולל כ- 80 דונם.
 
כללי
את המידע על מה שהתרחש במצדה, אנחנו שואבים בעיקור מכתבי יוספוס פלאביוס (למרות שיוספוס חי ברומא החל משנת 70 לספירה ולא היה במצדה בעצמו). הוא היה יכול לדבר עם הקצינים הרומאים שהשתתפו במצור על מצדה וכך לקבל מידע מיד ראשונה.
יוחנן החשמונאי היה הראשון שביצר את מצדה, אבל אין ממצאים מתקופה זו. הורדוס ירש את המבצר יחד עם מבצרים חשמונאיים אחרים ובנה את מצדה כארמון חורף וכמבצר לעת חירום (נגד יריבים פוטנציאליים ממשפחת החשמונאים ונגד Kleopatra, שרצתה את יהודה לעצמה. מצדה גם הייתה מיועדת להגנה נגד הנבטים ולשמירה על מטעי האפרסמון היקר בעין גדי.
 
עד לשנת 66 לספירה שלטו הנציבים הרומאים במצדה. באותה השנה מנחם, ממשפחת יהודה מן הגליל, חדר יחד עם קבוצת סיקריים אל תוך מצדה, גנב שם כלי נשק והרג בירושלים את הכהן הגדול חנניה. בעקבות הרצח, הקנאים הרגו את מנחם וקבוצתו ברחה תחת הנהגתו של אלעזר בן יאיר בחזרה למצדה. כמעט 1000 סיקריים (וחברי קבוצות אחרות) חיו במצדה משנת 66 עד שנת 74 ולא השתתפו בצורה פעילה במרד.
אנשי מצדה המורדים הרגו כ- 700 יהודים בעין גדי (בעיקר נשים וילדים), מכיוון שחשדו בהם כמשתפי פעולה עם הרומאים.
 
הגיאוגרפיה:
ההר של מצדה הוא הורסט מוגבה (450 מ' מעל פני ים המלח). מצדה מבודדת מן הרכס על ידי נחל מצדה שמקיף את מצדה מצד דרום ומזרח ונחל בן יאיר שמקיף אותה מצד מערב.
הרמה בפסגת ההר היא באורך של 650 מ' וברוחב של 300 מ'.
 
המצור הרומאי ומערכות המצור:
-         מערכות המצור הרומיות, אשר כוללות 8 מחנות, דייק שמקיף את מצדה וסוללה בצד המערבי של ההר, הן המערכות הרומיות השלמות והשמורות ביותר שהתגלו בעולם. באתר רק מחנה מס' 1 (הקרוב למרכז המבקרים) משוחזר.
-         בשנת 74 לספירה הגיעו הרומאים עם 7000-8000 חיילים תחת Flavius Silvus למצדה, בנו בזמן קצר את המחנות, הדייק ואת הסוללה וכבשו את המבצר אחרי מצור של חודשיים בלבד.
-         הרומאים בנו דייק (כרכום, חומת מצור) סביב למצדה כדי למנוע מהתושבים לצאת מן המבצר וכדי להגן על מחנותיהם שנמצאו מאחורי קו הדייק. לדייק גם היתה השפעה פסיכולוגית מתסכלת על הנצורים. הדייק היה ברוחב של 1,5-2 מ' (אפשר היה ללכת עליו), בגובה של 2-3 מ' ובאורך של 4 ק"מ. הדייק כלל מספר מגדלים (את שרידיהם אפשר לראות בשטח), היה לו שער אחד בלבד – מול מחנה מס' 3.
-         באזור הכניסה ל"שביל הנחש", שהוא שביל היסטורי עתיק, הוקמו שלושה מחנות צמודים (המחנות מס'1 -3).
-         "שביל הרץ": גם הוא שביל היסטורי עתיק שחיבר בין המחנות לאורך הדייק. שליחים רצו על השביל כדי למסור מסרים ממחנה למחנה.
-         מחנה מס' 4 בפינה הצפון-מזרחית של הדייק: לפי יוספוס פלאביוס חיו במחנה הזה היהודים השבויים שהיו צריכים להביא מים מעין גדי (במרחק של 18 ק"מ) עבור הרומאים.
-         מחנה מס' 6 בצד המערבי: בתוך המחנה הזה הייתה ממוקמת המפקדה הראשית של Flavius Silvus. מן המחנה הזה הוא היה יכול להשקיף ולפקח על בניית הסוללה. בין השרידים של מחנה מס' 6 רואים שרידים של מחנה קטן יותר: המחנה הקטן נשאר גם אחרי כיבוש מצדה, מכיוון שהרומאים השאירו במשך 40 שנים נוספות חיל מצב במקום (עד שנת 106 לספירה).




 
-         מחנה מס' 5: מחנה קטן יותר ליד מחנה מס' 6. כאן נמצאו חנויות (Tavernae) של סוחרים נבטים, שסיפקו סחורה לחיילים הרומאים.
-         מחנה מס' 7: בצורה של "מנעול" בפינה הדרום-מערבית של הדייק
-         מחנה מס' 8: שוכן על הר אלעזר מדרום למצדה. המחנה ממוקם גבוה יותר ממצדה ומשקיף עליה. 
 
הסוללה: הרומאים בנו את הסוללה על שלוחה טבעית ובכך הגביהו את השלוחה על מנת להעלות איל מצור עד לחומות מצדה. היה ברור שהרומאים ינסו לכבוש את מצדה מצד מערב מכיוון ששם הפרש הגובה עד לראש ההר קטן ביותר.
85% מן הסוללה הם בעצם שלוחה טבעית. בבניית הסוללה הרומאים השתמשו גם בעצים (שניתן לראות עד היום תקועים בסוללה) כדי להחזיק את הקרקע ואת האבנים.




 
הרומאים ירו בליסטראות על חומות מצדה וכך חיפו על החיילים שבנו את הסוללה.




 
את איל המצור העצום, שבעזרתו התכוונו לפוצץ את החומות, הביאו הרומאים בחלקים מירושלים והרכיבו אותו במקום תחת אש. איל המצור היה בגובה של 30 מ' ומצופה בלוחות מתכת על מנת שלא ניתן יהיה לשרוף אותו.
כאשר הרומאים מוטטו לראשונה חלק מן החומה, הצליחו המגינים לתקן אותה בעזרת קורות עץ שפירקו מן הארמון הצפוני של הורדוס. הרומאים ירו חיצים בוערים על הקורות והדליקו אותן. כשהרוח שינתה את הכיוון, איל המצור כמעט ונשרף, אך מכיוון שהרוח שינתה כיוון פעם נוספת, נפרצה החומה סופית ומצדה נפלה. אחרי שהצליחו להרוס את החומה, חזרו הרומאים אל מחנותיהם כדי לכבוש את מצדה בנחת ביום למחרת. את מה שראו כשהגיעו בבוקר.
 יוספוס פלאביוס מתאר. חלק מנאומו של אלעזר בן יאיר:        "הן למוות נולדנו ולמוות הולדנו את צאצאינו, ומן המוות לא ימלטו אף המאושרים בבני האדם. אולם חיי חרפה ועבדות ומנת הרואה בקלון אשתו ובניו – כל אלה הרעות לא נגזרו על האדם מבריתו, ורק ממורך לב נושאים האנשים את סבל הנוראות האלה, כי שירבו לבחור מוות בשעת הכושר... עוד ידינו לא אסורות והן מחזיקות בשלח, תהיינה לנו לישועה הפעם! ומות נמות בטרם נהיה עבדים לשונאינו, ובני חורין נישאר בעוזבנו את ארץ החיים, אנחנו, נשינו, ובנינו!..."
גבעת הקברים:
נמצאו 28 שלדים מתקופת בית שני. בשנת 1969 השלדים הובאו לקבורה בכבוד צבאי מלא בגבעת הקברים.
לא לגמרי בטוח, האם מדובר בשלדים של יהודים או רומאים...
 
אמות המים ובורות המים:
בתקופת הורדוס נבנה מפעל מים מתוחכם כדי לספק מי שיטפונות למצדה ולאגור אותם בבורות מים בצד ההר וביישוב עצמו.
המפעל כלל 12 בורות מים בשתי שורות בצד המערבי של ההר (8 בורות בשורה העליונה, 4 בורות בשורה התחתונה) ושתי אמות מים. אמה אחת הובילה מי שיטפונות מנחל מצדה לבורות המים בשורה העליונה. דרך שביל המים הועלו המים בשיירות חמורים אל היישוב. האמה השנייה ניקזה מים משטח מעל נחל בן יאיר בעזרת משפך והובילה אותם אל הבורות בשורה התחתונה. לשורה התחתונה הייתה גישה דרך סעיף של שביל הנחש. שתי האמות חצו את גיא הארמון (ונחל בן יאיר) על קשתות. היום קיימת רק הקשת העליונה.
בתוך האמה העליונה נבנתה אמה קטנה מקורה בתקופה הביזנטית, כאשר גרו על מצדה 20 נזירים ב- Laura.
עם המים מבורות המים בצד ההר, מילאו תושבי מצדה את בורות המים שנמצאים על ההר.
ניתן לרדת אל תוך אחד הבורות בשורה העליונה: הבורות חצובים בסלע גיר הקשה. הם לא חללים קרסטיים.
סך הכל יכולים הבורות להכיל 40,000 מ³ מים. הכמות העצומה הזו מספיקה ל- 1000 איש למשך 4 שנים. לכן, למגיני מצדה לא הייתה בעיית מים!
קירות הבורות מטויחים בכמה שכבות. שכבות הטיח מתוארכות לתקופת הורדוס.
ניתן לראות את קווי פני המים מתחת לתקרת הבור.



 
על ההר נמצא דגם של מפעל המים (שופכים מים על הדגם).
במצדה נמצאו מספר מקוואות, מה שמעיד על כך שהתושבים הקפידו על טהרה.
 
על ההר...:
 
ערימה של אבני דרדור:
המגינים הפילו אבני דרדור על הרומאים שבנו את הסוללה. אבני דרדור הן אבנים גדולות עגולות, שמעובדות באופן חלקי בלבד, כדי שיקפצו וישנו כיוון תוך כדי דרדור למטה. לא להתבלבל בין אבני דרדור ואבני בליסטרא (שהן הרבה יותר קטנות וחלקות)!
חומת הסוגרים:
הורדוס בנה את חומת הסוגרים. החומה לא הייתה חזקה במיוחד, אבל ניתן היה לנצל את החדרים בין שתי החומות (למשל לשובך יונים – Columbarium).
ניתן לראות את נקודת הפריצה בחומה מעל הסוללה.
חדר המגילות:
יגאל ידין, שחפר במצדה, מצא בתוך חדרי חומת הסוגרים שתי מגילות של האיסיים: "מגילת עולם השבת" ו"ספר היובלים". כנראה שאיסיים, שעזבו את סככה (קומראן) בשנת 68 לספירה, ברחו למצדה והצטרפו לסיקריים שכבר התבצרו במקום. האיסיים הביאו עימם את המגילות.
נמצאה גם מגילה של השומרונים, אבל לא ברור, כיצד היא הגיעה למצדה ומה היה הקשר של השומרונים למקום.
בית הכנסת:
בניין ציבורי עם ספסלים לאורך הקירות ועמודים שתמכו בגג.
כאן נמצאו בתוך גניזה חלקי מגילות מקראיות (חלק מספר דברים ומספר יחזקאל (חזיון העצמות היבשות)).
לא התפללו תפילה בציבור בבית הכנסת, אלא למדו,קראו בתורה וקיימו מפגשים חברתיים.
נמצאו בתי כנסת מעטים מתקופת בית שני: בגמלא, בהרודיון, בעיר דוד בירושלים...
מתחת לספסלים נמצאו חלקים מן הארמון של הורדוס. זאת אומרת שבית הכנסת נבנה אחרי תקופת הורדוס, כנראה בתקופת המרד הגדול, על ידי הסיקריים.
בתקופת הורדוס המבנה שימש כאורוות סוסים.
חדרי משמר:
נמצאו מספר חדרי משמר עם טיח חלק במיוחד (Stuck), שנותן לקירות מראה של שיש.
 חדר הגורלות:
בתוך החדר התגלו 12 אוסטרקונים (שברי חרס) עם שמות שונים כתובים עליהם. אחד השמות הוא אלעזר בן יאיר. יוספוס פלאסיוס כתב על 10 אנשים שנבחרו כדי להרוג את כולם ושהיו אמורים להתאבד בסוף. יגאל ידין סבור שבאוסטרקונים אלו מדובר באותן הגורלות, בהן השתמשו מגיני מצדה כדי לבחור את האנשים למשימה האכזרית.
בית המרחץ:
בית המרחץ המפואר מתקופת הורדוס כולל:
1)     חצר להתעמלות (Palestra) עם בריכה קטנה (Piscina). בחצר פסיפס ללא דמויות ופרסקו.
2)     חדר ההלבשה (Apodyterium) עם ריצוף בסגנון "opus sectile". המורדים שינו את המבנה, התקינו אמבטיה בתוך חדר ההלבשה והוסיפו ספסלים שעשויים מעמודים של ארמון הורדוס. את הספסלים הם הניחו על הריצוף המפואר.
3)     חדר קר (Frigidarium)
4)     חדר פושר (Tepidarium)
5)     חדר חם (Caldarium) עם Hypocaust ואבנים חלולות (Tubuli) בקירות. בתוך החדר היו מספר אמבטיות. התקרה בנויה בצורת כיפה, כדי שהמים לא יטפטפו על ראשיהם של המתרחצים.
הארמון הצפוני של הורדוס:



 
הארמון נבנה על השלוחה הצפונית של מצדה ויש לו שלושה מפלסים. בין המפלסים מחברות מדרגות תת-קרקעיות. בכל המפלסים משטחים עם עמודים אפשרו מבט פנוראמי על האזור להנות מן הנוף המהמם.
בניית הארמון דרשה את הבנייה של חומות תמך מסיביות. תעלה בין המבנה לבין חומת התמך מונעת לחץ על החומה (רואים את הרעיון בצורה טובה במפלס האמצעי).
במפלס התחתון: רואים עמודים מצופים ב- Stuck, שמחקה את החריצים לאורך העמודים. לעמודים יש כותרות קורינתיות בסגנונו הייחודי של הורדוס.
לוחות עם פרסקאות מכסים את הקירות.
בצד המזרחי ניתן לראות את המדרגות שמובילות לבית המרחץ הפרטי של הורדוס.
 
בריכת טבילה ציבורית גדולה:
לא ברור אם מדובר במקווה טהרה או בבריכה רגילה
בית מדרש:
בניין מלבני עם ספסלים בשלושה מן הקירות ו"שולחן" באמצע.
מגדל Columbarium:
לא ברור אם מדובר בשובך יונים עגול או האם הנישות היו מיועדות לכלים שהכילו את האפר של המשרתים הלא-יהודים של הורדוס...
בור המים הדרומי:
הבור הוא בור המים הגדול ביותר בתוך היישוב ויכול להכיל 3000-4000 מ³ מים. לכאן הביאו את המים בעזרת שיירות חמורים מבורות המים בצד ההר.
בתוך הבור נמצאת כתובת של קבוצה של ה"נוער העובד" שטיילה במקום בשנת 1943. מצדה הפכה לסמל ציוני ולאומי וכבר לפני קום המדינה, תנועות נוער יהודיות רבות הגיעו לשם.
בריכת שחייה:
בריכת שחייה מתקופת הורדוס. קיום הבריכה ממחיש את שפע המים שעמדו לרשות תושבי מצדה ואפשרו להם לפתח תרבות פנאי שכללה בתי מרחץ ובריכות שחייה.
 
כנסייה ביזנטית:
הכנסייה נבנתה בסוף המאה החמישית/תחילת המאה השישית על ידי נזירים, שגרו במצדה בצורת Laura. הם התגוררו בתוך שרידי בניינים שונים ונפגשו לתפילות בכנסייה.
דרך החלון מעל האפסיס (לכיוון מזרח, לים המלח) אור השמש הזורחת היה מאיר את המזבח.
בתוך הטיח על הקירות משולבים שברי חרס רבים כדי לחזק את הטיח.
חדר ליד הכנסייה: אולי מדובר ב- Diakonium = מחסן לבגדי הכומר.
מקורות נוצריים מכנים את הכנסייה "מרדא" (Marda).
 
ירידה דרך "שביל הנחש" (20 דקות בריצה, 45 דקות בהליכה נוחה...)
 תמונות

מצדה
 


עמוד ראשי  |  אודות  |   מפת אתר  |  הצהרת פרטיות  |  יצירת קשר
Drop Studio - דרופ סטודיו
© Drop Studio 2009
עיצוב אתרים, בניית אתרים - דרופ סטודיו.

תפריט מנהל



התנתק מהניהול

משרד התיירות רשות הטבע והגנים דידו סנטר טיולים בצפון
מורה דרך מדריך טיולים בגדי הריון שרת וירטואלי מלכה בגדי הריון