מורה דרך | מדריך טיולים - עתיקות חמת גדר  
עברית
English

עתיקות חמת גדר

עתיקות חמת גדר
 
מי לא היה בחמת גדר ? כמעט אין ישראלי שלא ביקר בחמת גדר. מי ביקר בחמת גדר בעתיקות ? מעט מאוד אנשים. מדוע ? כי כשאומרים חמת גדר אומרים מרחצאות. רובנו באים לספא ולשכשך במימיה החמים של המרחצאות.
הטיול הפעם הוא : לעתיקות חמת גדר.
 
איך מגיעים :
 
מצומת צמח מזרחה על פי השילוט.
 
חמת גדר- נמצאת בביקעת הירמוך על דרך מסחר עתיקה וחשובה. מעליה שכנה העיר ההלניסטית גדרא- או גדרDekapolis (ברית חברתית-תרבותית ("ערים תאומות") בין 10 ערים עם בית שאן כעיר בירה. פומפאיוס ייסד את הברית כאשר כבש את האזור בשנת 63 לפני הספירה)) היא אחת מערי ה-
 העיר גדרא נכבשה על ידי אלכסנדר ינאי בשנת 101 לפני הספירה. ידוע שבתקופתו של רבי יהודה הנשיא במאה השניה לספירה, התגוררו יהודים רבים בה.לרבי יהודה הנשיא היו אדמות באזור. הוא התיר ליהודים לרחוץ במרחצאות בשבת. לרדת אליהן אך לא לעלות במעלה ההר בשבת.
 
-           דמי כניסה, שירותים, אתר: www.hamat-gader.com
-           ספר מומלץ: "חמת גדר ומרחצאותיה"
-           ליד מחסום הכניסה לאתר רואים את שרידי תחנת רכבת העמק.
-           הבריכות לגידול דגים של מים חמים והחממות ליד חמת גדר מחוממות על ידי המים
              החמים מן המעיינות.
-           בשבר הסורי-אפריקאי נמצאים מעיינות חמים רבים. בכל התקופות מעיינות חמים משכו
              אנשים. במיוחד בתקופה הרומית והביזנטית היה גדר מרכז תיירותי ובריאותי.
 
            המעיינות בחמת גדר:
1)         עין ריחן (34 מעלות)
2)         עין מקלה (51 מעלות)
3)         עין בולוס (25 מעלות) מי המעיין שימשו לקירור המים החמים במרחצאות הרומיות
4)         עין בלזם (42 מעלות)
5)         עין סחן (36 מעלות)
בנוסף, קיימות מספר נביעות קטנות בתוך הבריכות
 
בניין עם כיפות: הבניין מעל אחד המעיינות הוקם על ידי הסורים, אשר שלטו במקום עד שנת 1967. היום, בעלי האתר ( חברי הקיבוצים מבוא חמה, כפר חרוב, אפיק ומיצר) באים לבריכה זו כאשר הם לא רוצים להיכנס לאתר הציבורי.

 
-           בתקופה הבריטית השייח סוליימן ביי נסיף בשיתוף עם זאב ספיר מחיפה הקים במקום מלון בשם "מרפא" שפעל עד שנת 1967. (זאב ספיר נאלץ לעזוב את המקום עם סיום המנדט הבריטי). השייח קבור באתר. היום בניין המלון משמש כבסיס צבאי. 
 
התיאטרון הרומי:

 
 התיאטרון בנוי כולו מאבני בזלת. ההלכה היהודית אסרה על ביקור בתיאטרון ("מושב ליצנים"), אבל הכירה בשני מקרים יוצאים מן הכלל:
1)         "צורח ומציל": כאשר יהודי שבוי היה נאלץ להילחם נגד יריב בתיאטרון, המושל היה מחליט על חיים ומוות של המפסיד בקרב לפי דעת הקהל. לכן, היהודים היו צריכים להגיע להופעה כדי לצרוח ולשכנע את המושל להעניק חיים ליהודי המפסיד.
2)         כאשר יהודי שבוי היה נאלץ להילחם נגד אריה ונטרף, יהודים אחרים היו צריכים להיות נוכחים בהופעה כדי להעיד על מוות היהודי השבוי ובכך למנוע מאשתו להפוך לעגונה.
בית המרחץ הרומי:
בית המרחץ הרומי
 נבנה על המעיין החם ביותר (52 מעלות). כדי לקרר את המים, הזרימו הרומאים מים קרים בתוך צינורות עופרת אל תוך הבריכות. דמויות אנושיות או חיות (Wasserspeier) ירקו את המים לתוך הבריכה. לפי ההלכה היהודית היה אסור ליהודים לשתות מים מן הפסלים האלה כדי לא לעורר רושם של עבודה זרה (נשיקה של פסלים). היה מומלץ להשתמש בכוס...

 
אנשים התרחצו ערומים. בדרך כלל הייתה קיימת הפרדה מגדר, אבל למשך תקופות קצרות בתקופה הביזנטית, נשים וגברים התרחצו יחדיו.
 
-           העמודים, הבריכות, הרצפה והקירות היו מצופים לוחות שיש. השיש הובא מחו"ל ועובד
              בארץ. ניתן לראות את שאריות השיש במספר מקומות

-           כדי לרוקן את הבריכות, חיברו הרומאים לכל בריכה צינור עבה מאבני בזלת, שהזרים
              את המים לירמוך.
 
-           תווי סתתים: סימנים על אבנים. לכל סתת היה סימן משלו ובסוף העבודה ספרו את
              האבנים שנשאו את הסימן שלו ושילמו לו בהתאם. (רואים את התווים בצורה טובה
              בבריכת המצורעים).
 
בריכת המצורעים:
 
 כנראה מדובר במחלת עור. החולים קיוו לשיפור על ידי רחצה במים חמים ונשארו בבריכה גם
 בלילה.
 
-           בריכה סגלגלה: רואים את כניסת הצינור לריקון הבריכה ואת בסיסי פסלי יורקי המים.
 
: היהודים שחיו במקום הושפעו על ידי תרבות הרחצה הרומית ולקחו בה
              חלק. ההלכה התמודדה עם העובדות:
1)         היה מותר להתרחץ בבית המרחץ בשבת, כל עוד חוזרים הביתה רק לאחר צאת השבת.
2)         היה מותר לבשל בשבת על המים החמים (כמו על פלטת שבת).
3)         מעל הבריכה עמדו פסלי אלים (למשל אפרודיטה) בתוך נישות שניתן לראות עדיין היום. למרות זאת, רבן גמליאל קבע שמותר ליהודים להתרחץ ולהנות מן הקדמה ומן השיפור בהיגיינה, אבל פסק שבתוך הבריכות אל מול הפסלים הפגאניים לא מדברים דברי תורה...
 
המסגד:
 
המסגד נבנה במקום בתקופה הסורית. היום, הערבים מבקשים להשתמש במסגד ולהתפלל בו, אך מדינת ישראל מסרבת.
 
תקרית אל-חמה:
 
האזור של חמת גדר היה שייך למנדט הבריטי ולפי הסכם שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות היה אמור להיות אזור מפורז בריבונות ישראלית.
 
ב-4 באפריל 1951 ניסתה ישראל לממש את הריבונות שלה בחמת גדר ושלחה לשם מחלקה של חיילים במדי שוטרים. לפי הסכמי שביתת הנשק משנת 1949 נקבע כי יהיה אזור מפורז דרומי – מנוקייב (צפונית לעין גב) עד מעגן, כולל בקעת חמת גדר, אז אל-חמה. סעיף הפירוז בהסכם נותר מעורפל, ושני הצדדים לא הגיעו להסכמה באשר למהות הפירוז: ישראל ראתה בשטחים המפורזים שטחים ריבוניים שבהם מותרת פעילות אזרחית מלאה ופעילות צבאית מוגבלת בהתאם להסכם שביתת-הנשק ואילו סוריה ראתה בשטחים אלה שטחי הפקר שבהם אין לקיים כל פעילות. וכך, כוח החיילים המדובר יצא לדרכו בשני רכבים ממשטרת צמח לחמת גדר. במבואות אל-חמה יצאו לקראתם חיילים סורים, שקראו להם להיסוג מיד. השוטרים סירבו והמשיכו בדרכם. הסורים פתחו עליהם באש חזקה מאחור. המכוניות הסתובבו כדי לחזור, מכונית אחת הצליחה לחזור על עקבותיה ואילו השנייה נתקעה באמצע הכביש. במטח היריות נהרגו שבעה שוטרים, שלושה נפצעו ואחד נשבה.
 
למחרת בוצעה פעולת התגמול הראשונה לאחר שביתת הנשק על ידי חיל האוויר הישראלי שהפציץ עמדות סוריות בגולן. בנוסף, גורשו תושבי הכפר הערבי סמרה אל מעבר לגבול הסורי ובמקום הוקם קיבוץ האון. היום, ליד תחנת הדלק ניתן לראות את הבית היחיד שנשאר מן הכפר סמרה. ארצות הברית גינתה את ההפצצות.
קרב תל מוטילה:
 


עמוד ראשי  |  אודות  |   מפת אתר  |  הצהרת פרטיות  |  יצירת קשר
Drop Studio - דרופ סטודיו
© Drop Studio 2009
עיצוב אתרים, בניית אתרים - דרופ סטודיו.

תפריט מנהל



התנתק מהניהול

משרד התיירות רשות הטבע והגנים דידו סנטר טיולים בצפון
מורה דרך מדריך טיולים בגדי הריון שרת וירטואלי מלכה בגדי הריון