מורה דרך | מדריך טיולים - זכרון יעקב מסלול מעגלי  
עברית
English

זכרון יעקב מסלול מעגלי

 
זיכרון יעקב
 
את סיורנו בזיכרון יעקב נתחיל באנדרטה למייסדי זיכרון יעקב ליד מגדל המים סמוך לתחנת אגד.במקום ישנם מדרגות בחצי גורן. שם נשב ונשמע סקירת רקע כללי על העלייה הראשונה:

גל העלייה המכונה "העלייה הראשונה" התחיל בשנות 1881/2 ובשנות 1903/4 הוחלף בגל עלייה נוסף, העלייה השנייה, שכללה אנשים שונים לגמרי. העלייה הראשונה כללה בערך 30,000 אנשים.
המושג "עלייה ראשונה" מטעה, מכיוון שגם לפניה היגרו יהודים לארץ, למשל החסידים בשנת 1770 או היהודים הספרדים שחידשו את היישוב בטבריה במאה ה- 16 (ביוזמתה של Donna Grazia). אך, כותבי ההיסטוריה בחרו במושג "עלייה ראשונה", כי בפעם הראשונה העולים שאפו לחיים עצמאיים כחקלאים בארץ. זאת הייתה העלייה הציונית הראשונה: הציונות שקמה בסוף המאה ה-19, היוותה שינוי כלכלי (פרודוקטיביזציה = מעבר ממסחר („Luftgeschäfte“) לחקלאות)), שינוי חברתי ושינוי פוליטי.
ההבדלים בין העלייה הראשונה והעלייה השנייה הובילו לעתים קרובות לריבים בניהם. אנשי העלייה הראשונה: היו המעבידים של אנשי העלייה השנייה, אבל לרוב העדיפו פועלים ערבים, הם היו יותר דתיים וראו ביהודים מן העלייה השנייה כופרים. אנשי העלייה השנייה: עבדו כפועלים וחקלאים, והיו חילוניים, סוציאליסטים ולרוב רווקים.
הכוח הדוחף שגרם לאנשים לעזוב את ארץ מולדתם: באביב בשנת 1882 נרצח הצאר הרוסי אלכסנדר השני על ידי אנשי הארגון "Narodnaja Wolna" ("רצון העם"). היהודים הואשמו ברצח ובדרום-רוסיה סבלו קשה מגל פרעות נגדם, המכונה "סופות בנגב". היהודים שממילא לא היה להם רכוש נדל"ן, קמו ועזבו את רוסיה והיגרו לארץ ישראל.
הכוח המושך: רעיונות ציוניים, אך רוב היהודים היגרו אז לארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וכו'
ברומניה היהודים הרגישו כבר לפני הפרעות שהם לא רצויים ושאפו לעזוב את המדינה. ארגון יהודי, המכונה "Zentralkommittee", ניסה לשכנע את היהודים להגר לארץ ישראל. רק בדיעבד, בשנת 1884 נוסד הארגון "חיבת ציון" שאיחד את השאיפות להגר ארצה שהתפתחו כבר בשנים שלפני.
ברומניה פעלו אליעזר רוקח והסקוטי סיר אוליפאנט: שניהם שכנעו את יהודי רומניה להגר לארץ ישראל. לאליעזר רוקח היו מניעים ציוניים בעוד שסיר אוליפאנט, כנוצרי פרוטסטנטי האמין שכל העם היהודי חייב לשבת בארץ ישראל על מנת שתבוא הגאולה (ושבסוף כולם יתנצרו...).
זיכרון יעקב וראש פינה נוסדו על ידי יהודים רומניים מן העלייה הראשונה.
הציונות הייתה תנועה חילונית, שהושפעה מרעיונות חילוניים גלובאליים כמו ההשכלה והלאומיות. לפני אמצע המאה ה-19 לא היו יהודים חילוניים, כולם היו דתיים וחיו בתוך המסורת וההלכה. המעבר מדתיות לחילוניות התרחש לאט ובהדרגה, לכן כללה העלייה הראשונה אנשים ברמות שונות של דתיות. רובם היו עדיין דתיים הדוקים. תנועת ביל"ו היא יוצאת מן הכלל בהקשר זה: חבריה היו דומים יותר לאנשי העלייה השנייה וקבעו שלא להתחתן בשלוש השנים הראשונות לאחר העלייה כדי שלא לפגוע בחיים החברתיים - למען הקבוצה.
-           שבע המופלאות = שבעת היישובים הראשונים של העלייה הראשונה שנוסדו בשנים 1882-1884:
1)         ראש פינה                      מושבות הגליל
2)         יסוד המעלה
3)         זיכרון יעקב                   מושבות השומרון
4)         פתח תקווה                    מושבות יהודה
5)         ראשון לציון
6)         מזכרת בתיה
7)         גדרה
נתחיל בהליכה רגלית צפונה לכיוון המדרחוב. במרכז המד רחוב נראה את בית אהרונסון.
זיכרון יעקב: בית אהרנסון מוזיאון ניל"י
-           שעות פתיחה: א'-הי 8:30-15:00, ג' 8:30-16:00, ו' וערבי חג 8:30-13:00
-           דמי כניסה של 15 ₪ למבוגר, שירותים, הדרכה לקבוצות, טלפון לתיאום: 06-6390120
-           במוזיאון מוקרן סרט באורך 15 דקות (בשפות עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית)
             על ארגון ניל"י ועל בני משפחת אהרנסון, ניתן לבקר בבתי המגורים של בני המשפחה,
             הכוללים חפצים פרטיים רבים וממחישים את הסיפור המוצג בסרט.
-           מטרות ארגון ניל"י היו:
1)         לסייע לבריטים בכיבוש הארץ מידי התורכים ע"י איסוף חומר מודיעיני
2)         לתמוך ביישוב היהודי בארץ ישראל, שסבל בזמן המלחמה חרפת רעב ומחלות
3)         להביא לידיעת העולם את המתרחש בארץ ישראל
4)         לממש חזון הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל
-           ניל"י = נצח ישראל לא ישקר (שמואל א', ט"ו:29), הקשר: ביקורת של שמואל על שאול שלא קיים את מצוות ה' ולא הרג את אגג מלך עמלק.
-           לקראת סוף תקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, התורכים לא יכלו למנוע מארגונים אירופאים שונים,כמו כנסיות, לקנות קרקע בארץ ולהתחיל להתיישב בה. אנשי העלייה הראשונה והשנייה היו צריכים להחליט האם לקבל את האזרחות העות'מאנית ולהתאים את עצמם תרבותית לתורכים (ללבוש תרבוש...). בהתחלה היו יותר אנשים שבחרו בהתאמה לתורכים, אבל עם הזמן רוב היהודים בחרו להיות חובבי אנגליה (אנגלופילים), כי הבינו שהבריטים יהיו השולטים הבאים בארץ. דוגמאות לאנגלופילים מפורסמים: טרומפלדור, וייצמן וז'בוטינסקי.
-           גם בזיכרון יעקב היה גרעין אנגלופילי שהפך לארגון ניל"י. אנשי העלייה השנייה לא תמכו בניל"י, אלא יסדו ארגון מחתרת משלהם: ההגנה. בעל כורחה, אומצה ניל"י על ידי הימין הפוליטי.
-           כאשר התורכים ביצעו את שואת הארמנים בשנים 1915-16, השתכנעו אנשי ניל"י שהתורכים הם עם אכזר, ושאותו הדבר יכול לקרות גם לעם היהודי ולכן יש להילחם במשטר התורכי.
-           השיר "אלף נשיקות" של אבשלום פיינברג שנהרג על ידי בדואים בדרך למצריים: הוא כתב את השיר לארוסתו רבקה אהרנסון, אבל יש אומרים שהוא הוקדש בעצם לאחותה, שרה – אישה כריזמטית ופעילה, גיבורת ניל"י שהייתה ידועה כמאהבת של גברים רבים.
-           אחיה של שרה, אהרון אהרנסון, חוקר צמחים ידוע, גאון בתחומו ואיש ניל"י, נהרג בהתרסקות מטוס מעל תעלת סואץ. יש שמועות שהבריטים הרגו אותו מכיוון שהיה אדם לא נוח עם השפעה גדולה בעולם היהודי הציוני...
 לאחר מספר מטרים בצד המזרחי של הרחוב נראה את בריכת בנימין
בריכת בנימין
-           בשנת 1883 החליט הברון רוטשילד לתמוך ביישוב היהודי בצורה כלכלית. בין היתר, הוא
              בנה את בריכת בנימין.

-           המים ממעיין סמוך נשאבים לתוך הבריכה ומשם יורדים בכוח הגרביטציה לברזים.
-           כמות המים שכל אחד היה יכול לקחת, הייתה מדודה.

בקצה המד –רחוב מצד שמאל ניראה את בית הכנסת
בית הכנסת אוהל יעקב
-           לפי ההלכה בית כנסת חייב להבנות במקום מרכזי: בית הכנסת אוהל יעקב נמצא בצומת רחובות הראשיים רח' הנדיב ורח' המייסדים.
-           בית הכנסת נבנה על ידי הטמפלרים הגרמנים מכיוון שאנשי היישוב היהודי לא היו מנוסים כמהנדסים ובנאים. לכן, המבנה מראה את הארכיטקטורה של בתי הטמפלרים. בהתחלה לא בנו גלריה (עזרת נשים) והיהודים סירבו להתפלל בתוך הבניין. עזרת הנשים הוספה לאחר חודש.
-           בית הכנסת פונה לכיוון ירושלים. שורות הספסלים מסודרות במקביל אל מול ארון הקודש (מסורת אשכנזית).

-           ציורי זכוכית על שני החלונות הגדולים ליד ארון הקודש מראים את סמלי 12 השבטים.
 
בית הפקידות (היום מוזיאון העלייה הראשונה)
-           בבית ישבו הפקידים של הברון רוטשילד. הם היו מומחים בתחום החקלאות ותפקידם היה לתת יעוץ לאנשי היישוב.
-           רבים מן היישוב ביקרו את כוחם והשפעתם של הפקידים ושל הברון עצמו, שגרמו לאדישות ותלות בקרב המתיישבים ("הכל על חשבון הברון...").
-           הברון תרם גם את הציוד לארגון מכבי האש הראשון שאנשי העלייה הראשונה הקימו: הפומפייר.
ניסע צפונה בהמשך הרחוב כ600 מ' ולפני הכיכר של גבעת עדן נפנה שמאלה לבית לנגה
בית לנגה ובית דניאל
-           ניטה בנטוויץ' והיהודי האוסטרי מיכאל לנגה (Lange) התחתנו ואביה של ניטה נתן להם במתנה את השטח ובשנת 1913 בנה להם את אחוזת הכרמל המפוארת (בית לנגה). הזוג נשאר ללא ילדים, אך בבית הגדול התרחשו חיים תרבותיים ומפגשים חברתיים רבים.

-           ניטה נפטרה באורח פתע בגיל צעיר (בשנת 1918). לאחר מותה מיכאל חי עוד שנתיים עד שהתאבד מרוב עצב על מות אישתו. שניהם קבורים בבית הקברות בזיכרון יעקב.
-           אחותה של ניטה, ליליאן, התחתנה עם ישראל פרידלנדר מארצות הברית, שניסה לעזור ליהודים רוסים ובעקבות פעילותו נרצח ברוסיה. ליליאן עברה עם ילדיה לבית אחותה ניטה. לאחיות של ניטה וליליאן היה כישרון מוסיקאלי רב וגם בנה של ליליאן, דניאל פרידלנדר הפך למוסיקאי מוכשר ולמד מוסיקה בלונדון. אך בשנת 1936, בגיל צעיר הוא קפץ מבניין גבוה בניו יורק והתאבד.
-           ליליאן, שהתחילה לראות באחוזת הכרמל בית מקולל, הקימה ליד האחוזה את בית דניאל לזכר בנה. עד היום משמש בית דניאל מקום לקונצרטים ולמפגשים של מוסיקאים.
-           אחוזת הכרמל הוזנחה והתפוררה. לפני מספר שנים עבר הבית לידי האוניברסיטה הפתוחה, אבל גם הם עוד לא התחילו לשפץ אותו.
מבית לנגה נלך הליכה רגלית מזרחה לשכונת בני קהילת בית אל.
קהילת בית אל
-           בזיכרון יעקב קיימת קהילה של נוצרים גרמנים שהגיעו לארץ בשנות ה-60. הקהילה מונה כ-400 איש, ורק בשנים האחרונות העניקה להם מדינת ישראל תעודות תושבי קבע..

-           קהילת בית-אל התיישבה בזיכרון יעקב ב-1963 בהנהגתה של אמה ברגר, גרמנייה אדוקה שהאמינה באפוקליפסה שתתרחש בשנת 2000 בעולם, ושדווקא ישראל תהיה המקום הבטוח ביותר להיות בו - ולכן צריך לחזק אותה. הקהילה הזעירה זכתה לקבלת פנים צוננת, שכללה ציורי צלבי קרס על קירות בתיהם וניסיון של המועצה המקומית זיכרון יעקב להפקיע את אדמותיהם. ברגר עצמה הלכה לעולמה ב-1984, וכיום נותרו בקהילה רק שלושה מבני דורה.
-           מצוידים בעקשנות גרמנית ובאמונה דתית יוקדת המשיכו בני הקהילה, שבינתיים צמחה והלכה, לפתח תעשייה ייחודית של ייצור מערכות לסינון אוויר נגד לוחמה כימית וביולוגית. ב-1991, כשסדאם חוסיין שיגר טילי סקאד על ישראל, נזכרו בהם. אז החלה תעשיית בית-אל להמריא, וכיום היא מספקת חדרי פיקוד ובתי חולים ניידים וממוגנים לכל צבאות נאט"ו ומוכרת מערכות טיהור אוויר בכל העולם.
-           משיחות עם צעירי הקהילה עולה תמונה של סגפנות וסגירות. הצעירים בקהילה ממעטים להתערבב עם ישראלים בני גילם. הילדים הולכים לגן ילדים נפרד, אחר כך לבית ספר יסודי של הקהילה שמסתיים בכיתה ט'. שם הם לומדים עברית ממורות ישראליות, אך תוכנית הלימודים מתבססת על זו הנהוגה בגרמניה. בסוף כיתה ט' נשלחים נערי הקהילה למפעלים - ולא לתיכונים - ומתחילים בהכשרה מעשית. במשך שלוש שנים הם נחשבים לשוליות של אנשי המקצוע, ובסיומן בוחרים את הטובים שבהם לתפקידים שונים במפעל. שנות "ההשתלמות" מבטיחות אמנם הכשרת מכונאים בדרגה גבוהה, אבל מחסלות את האפשרות להיות מהנדסים ואקדמאים.
-           ויתור נוסף שעושים הצעירים בקהילה הוא על חיי חברה מגוונים. הנישואים נקבעים בשידוך בתוך הקהילה. צעיר מורד במיוחד עשוי לומר להוריו שהוא נוסע לגרמניה לחפש כלה. במשך שלושים שנה היו פחות מעשרה צעירים שנטשו את הקהילה.
 
מכאן נחזור רגלית לכיוון האוטו בחניה שליד אנדרטת המייסדים


עמוד ראשי  |  אודות  |   מפת אתר  |  הצהרת פרטיות  |  יצירת קשר
Drop Studio - דרופ סטודיו
© Drop Studio 2009
עיצוב אתרים, בניית אתרים - דרופ סטודיו.

תפריט מנהל



התנתק מהניהול

משרד התיירות רשות הטבע והגנים דידו סנטר טיולים בצפון
מורה דרך מדריך טיולים בגדי הריון שרת וירטואלי מלכה בגדי הריון