מורה דרך | מדריך טיולים - מצודת צפת  
עברית
English

מצודת צפת

מצודת צפת
 
 
גבעת המצודה - גן זיכרון ללוחמי תש"ח
 בראש הגבעה של המצודה הוצבה האנדרטה המרכזית ללוחמי צפת.
הגן נבנה על הגבעה משום שזה היה שטח חשוף. מהגבעה הזאת לקחו חומרי בנייה אבל לא בנו עליה, השיפועים שלה כנראה חריפים מדי, הנגישות קשה מדי ולכן היא נשארה ריקה.
סיבה נוספת למיקום גן הזיכרון על הגבעה היא שבמהלך המלחמה היו בה עמדות שולטות של ערביי צפת.
במהלך הקרב על צפת היו שלושה מוקדי לחימה מרכזיים:
1.      עמדות הביצורים על גבעת המצודה.
2.      בית הסראיה – מרכז השלטון המקומי.
3.      בניין המשטרה הבריטית.
 
מאחר שהגבעה נותרה חשופה ומאחר שזה היה אחד ממוקדי הקרבות החשובים בעיר אז החליטו למקם בה את פינת ההנצחה המרכזית.
 
גבעת המצודה- השם גבעת המצודה שרד בגלל המצודה הצלבנית. השם שרד משום שהעיר הזאת למעשה מהתקופה הצלבנית ואילך לא ניטשה. היא הייתה עיר צלבנית, היא נכבשה על ידי הממלוכים והממלוכים הוסיפו להחזיק בה כעיר חשובה ומרכזית באזור הגליל. בשנת 1516 היא נכבשה על ידי העות'מאנים שהמשיכו להחזיק בה כעיר מחוז חשובה. אז היה כאן שימור של שמות ובין השאר השתמר גם השם גבעת המצודה
 
מגבעת המצודה יש נקודת תצפית שבה ניתן להראות את הקשר הבל ינותק בין שתי ערים מאוד שונות, ששתיהן זכו למעמד של ערי קודש. טבריה וצפת.
 טבריה בזכות חתימת התלמוד הירושלמי סביב שנת 400 לספירה.
 צפת, שאנחנו מכירים את תולדותיה רק מימי הביניים, זוכה להיכלל באותן ארבע ערי קודש רק מהמאה ה-, 16בזכות פועלם של רבי יוסף קארו, שכותב לא רחוק מאיתנו בעין זיתים את הפרקים החשובים של שולחן ערוך ואחר כך משלים את עבודתו כאן בצפת , והאר"י הקדוש .
 
בתחילת שנת 2000 התקבלה החלטה ברשות העתיקות לבצע חפירה במצודה של צפת. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו חפר בה חפירה מסודרת.  כאשר החופרים מטעם רשות העתיקות התחילו לבצע את החפירה הם נדהמו מגודל הממצא שהתגלה ; שרידים של מצודה גדולה, שתואמים את התיאורים בכרוניקות המוסלמיות והצלבניות של ימי הביניים. החפירות  הופסקו בגלל חוסר תקציב, אבל ללא ספק נשאר עדיין מה לגלות ואולי ישובו ויחפרו כאן בעתיד.
 
 
מצודת צפת
 במסגרת כיבוש מרחב הגליל טנקרד, הנסיך מנורמנדי שמהווה חלק מכוחות מסע הצלב, כובש גם את הגליל וכפי הנראה מקים על אותה גבעה שעומדת במרכזה של צפת איזושהי מצודה והדבר הזה מתרחש סביב שנת 1103 לספירה. בסה"כ ארבע שנים לאחר הגעתו של מסע הצלב הראשון לארץ ישראל. בתקופה הראשונה הזאת ידיעותינו באופן יחסי מועטות, אבל ברור שכבר ישנה איזושהי אחיזה צלבנית שהולכת ומתרחבת שלראשונה מפתחת ומטפחת באזור יישוב ששולט על סביבתו ויש לו עורף כלכלי, חקלאי.
 
 המצודה היא אחת מאותן המצודות שאותן כובש סלאח א-דין אל איובי לאחר קרב קרני חיטין ביולי 1187. הוא יוצא ומפיל או כובש אחת לאחת את ערי ארץ ישראל וביצוריה ובין היתר הוא כובש גם את צפת. במקרה של צפת, הוא מגיע להסכם עם הלוחמים של העיר, כמו שהוא עשה כאן במקומות אחרים. הם יוצאים בסופו של דבר בכניעה מסודרת לצידון ולצור, והעיר נופלת לידי סלאח א-דין.
 
מסע הצלב השלישי שמגיע לארץ ישראל סביב שנת 1191 כובש גם את העיר צפת מידי האיובים. בתקופה הזאת הבעלות על האתר עובר מיד ליד, ומי ששולט במרחב הזה תקופה מסוימת הוא המסדר הטבטוני הגרמני.  זמן לא רב לאחר מכן קונים את המקום אבירי המסדר הטמפלרי והם אלה שמתחילים את ביצורה של המצודה הפיכתה למצודה הגדולה ביותר במזרח התיכון. מצודה עצומה שמתוארת בהרבה מאוד כתבים מן התקופה הזאת, ועיקרה שלושה ביצורים שהופכים את המבצר לכמעט בלתי ניתן לכיבוש.
 מי שמארגן את הכספים לבנייתה של המצודה הזאת בראשית המאה ה- 13, הוא בישוף מרסיי בנואה דה אביניון שמגיע לארץ באותם ימים ומציע לגייס למען הטמפלרים את הכסף הדרוש לבנייה. כאשר הוא חוזר לביקור נוסף בארץ כעבור עשרים שנה ב- 1220 הוא מתאר את המצודה של צפת כמבנה כל כך יפה ומושלם, שוואדי נבנתה על ידי האל הכול יכול, שהוריד אותה מן השמיים בשלמותה. המצודה שגם נבנתה על פי מיטב מסורת הבנייה הצבאית של ימי הביניים. לא נחסכה אגורה כדי לבנות כאן משהו יוצא דופן ביופיו ובחוזקו.
 
צפת היא בעלת חשיבות אדירה בממלכה הצלבנית השנייה, משום שהיא יושבת בין בירת הממלכה עכו במערב, וגשר בנות יעקב במזרח, שנתפס כנקודת מפתח ע"י הצלבנים גם בתקופת הממלכה הראשונה, וודאי בתקופת הממלכה השנייה ששולטת בעיקר במרחבי הגליל ומישור החוף, כשירושלים ופנים בארץ לא ברשותה. 
 הנוכחות הצלבנית בצפת לא נמשכת זמן רב, משום שב- 1266, שש שנים אחרי קרב קרב עין ג'אלות המפורסם שבו הממלוכים מביסים את המונגולים באזור עין חרוד, עולה הכוח הממלוכי בפיקודו של בייברס ושם מצור על המצודה של צפת. המצור הזה נמשך כמה שבועות, במהלכו כל צד מתבצר בעמדותיו. הממלוכים משקיעים כוחות אדירים בליווי בליסטראות ומכונות מצור כדי לקעקע את חומותיה של צפת, ואילו המתבצרים, אותם אבירי המסדר הטמפלרי יחד עם נוצרים מזרחיים, ולוחמים אחרים שהיו להם ככוחות עזר משיבים מלחמה מתוך המצודה.
 
בסופו של דבר כאשר בייברס מחליט לעשות מלחמה בעורמה ובתחבולות, הוא פונה אל הנוצרים מזרחיים, שהיו בדרך כלל בתפקידים זוטרים רגליים וקשתים בתוך המצודה, ואומר להם שאין לו דבר נגדם אלא רק נגד בני אירופה שפלשו והגיעו למרחב הזה."אם אתם תיכנעו, ותפתחו לפני את השערים לכם אני מבטיח לתת את חייכם לשלל".
 בסופו של דבר, הלוחמה הפסיכולוגית של בייברס עושה את שלה והנוצרים המזרחיים מאלצים את הטמפלרים לפתוח את השערים בפני בייברס. כאשר נפתחים השערים שוחט בייברס את כל מי שהיה במצודה, נוצרים מזרחיים ונוצרים מערביים כאחד.
כאשר נופלת המצודה בידי בייברס בשנת 1266,  עכו נופלת בעקבותיה באוגוסט 1291. אבל נפילת צפת היא תחילת התהליך שמביא בסופו של דבר לחיסולה הסופי של הממלכה הצלבנית השנייה. בייברס נוגס בה, בשיטת הסלמי, ביס אחרי ביס, כאשר הביס האחרון היא עכו, וימים אחדים אחר כך גם בעתלית ובכך מחסל את הפרשה הצלבנית בתולדותיה של ארץ ישראל.
נתחיל את סיורינו מרחבת האנדרטה. שביל היורד צפון מזרח ומקיף את המצודה עם כיוון השעון אנחנו עומדים מול אחד ממגדלי הפינה של החלק הפנימי של המצודה הצלבנית/ממלוכית של צפת.
 ניתן לראות שחלק מהביצור שופץ כבר בתקופה של הצלבנית. אם אנחנו מסתכלים פנימה, אפשר לראות אבני גזית יפות שנקברו לאחר מכן על ידי בנייה של דבש - אבני גוויל, שמחוברות יחד בעזרת חומרי מליטה על בסיס סיד. על גבי הדבש הזה היו גם כן אבנים גזית מסותתות ויפות שנלקחו בשלבים מאוחרים יותר לבנייה משנית.
 
המגדל העגול

אם נביט על צלע הגבעה אפשר לראות  קיר, שנראה אולי יותר כצוק סלע, שהולך ומתעגל ובנוי מאבני ענק לבנות. מדובר באבנים מסותתות היטב, גדולות מאוד, שכל אחת מהן שוקלת כ- 2 וחצי טון. אם נלך מסביב נראה בצד השני את המשך הקיר העגול בראש מצודת צפת. אותו קיר  עטוף מסביב בדבש, קצת שונה ממה מזה שנראה מתחתיו , שיוצר מבנה של מצודה רבועה מסביב לאותו מבנה עגול. המצודה הרבועה הזאת עם ארבעה מגדלי פינה היא מצודה עות'מאנית קלאסית, ומי שבונה אותה בסוף שנות השלושים של המאה ה- 18 זהו שליט הגליל, דאהר אל עומר.
דאהר אל עומר בונה מבצרים בטבריה, עכו, חיפה, טנטורה,דיר חנא. כאשר הוא מגיע לצפת בשנות השלושים המאוחרות הוא מוצא בה את הבסיס העגול  שמבחינתו הוא לא יכול לשרת אותו, מפני שהוא הרוס. אז הוא מפלס ומשטח את החלק העליון, וסביב הבסיס העגול הזה מתחיל לבנות מצודה רבועה. כפי הנראה בשלב מסוים הוא מגיע למסקנה שלבנות כאן בראש הגבעה זה לא משרת את המטרות שלו, והוא נוטש את הבנייה  ובונה את מה שנקרא בית הסראיה החדש של צפת, שמשמש גם אחרי ימיו של דאהר אל עומר אחר כך כמרכז השלטון העות'מאני.
להלן ציתות מתוך חיבור היסטורי של גיאוגרף מוסלמי בשם דימשקי משנת 1300. שם החיבור שלו מבחר הזמנים והנפלאות ביבשה ובים, וכך הוא כותב:
"זוהי מצודה על פסגת הר כנען בארץ הג'רמק, היה זה בעבר כפר אשר במקומו הוקמה מצודה בשם צפת, שהייתה מבוצרת היטב והתגוררה בה קבוצת צלבנים שנקראה דאוויה – הטמפלרים".
(כאן הוא טועה, דאוויה היה הכינוי של ההוספיטלרים. בערבית דאוויה מלשון דאווה – רפואה, כאן הוא מבלבל בין טמפלרים להוספיטלרים, או שמישהו העתיק אותו אחר כך לא נכון. )
" לאחר שבייברס הטיל עליה מצור, כבש אותה וטבח את כל אלה שהיו על פסגת ההר, לאחר שהרס את העיר ובנה בעיבורה מגדל עגול, קלעה, הוא מתנשא לגובה 120 אמה, וקוטרו 70 אמה,. ברום המגדל שני מעברים, חמישה סוסים רתומים יוכלו לעבור שם עד לרומו באמצעות משטח מהודק ללא מדרגות. למגדל שלוש קומות ובו אולם, חדרים, בית מרחץ ומחסנים. מתחת לבניין בור מים הממולא במי גשמים המספקים את צרכי מגני המצודה למשך שנה שלמה. המבנה דומה למגדלור של אלכסנדריה, שנחשב לאחד משבעת פלאי תבל. במצודה באר הנקראת א - סתורה שעומקה 110 אמות ורוחבה עשר אמות". כך כותב לנו דימשקי סמוך לשנת 1300.
 
 בשנת 1648 כותב היסטוריון טורקי בשם עבלייה סלבי, את הדברים הבאים: "המצודה של צפת חרבה עתה. אין בה, לא חיל משמר ולא בעלי אחוזות ולא אנשי צבא להגן עליה. המצודה מתנשאת לגובה רב ונמצאת במרחק של כשעה הליכה מהעיר והעמקים מסביב. במרומי המצודה מבנה אבן עגול שנותר לפליטה מהמצודה הקדומה והנהדרת. בייברס כבש את המצודה מידי הצלבנים לאחר קרבות כבדים".
 
 כאמור  שני תיאורים על המצודה הזאת. בשני התיאורים המאוד שונים האלו עולה המגדל העגול הזה. התיאור של דימשקי בשנת 1300 הוא מתאר לנו מגדל עומד עם שלוש קומות, עם בית מרחץ, עם בור מים גדול. 350 שנה אחר כך אנחנו קוראים שהמצודה הזאת חרבה ומה שנותר ממנה זה איזשהו זיכרון קלוש בדמות מבנה עגול וגדול הרוס.
המגדל העגול לא היה ידוע מפני שהוא היה מכוסה בבניה של דאהר אל עומר שניסה להקים  מסביבו מצודה רבועה. כאשר נחשפה המצודה של דאהר אל עומר, החליטו החופרים לנסות להיכנס פנימה. להסיר חלק מהקירות ולראות מה מסתתר מאחוריהם. וראו איזה פלא, התגלה בסיסו של אותו מגדל עגול שגובהו  כ- 120 אמה ורוחבו כ- 70 אמה.
נמשיך בשביל ולאחר כ30 מ' נבחין בפתח מצד ימין. זוהי הכניסה אל בור המים. מהכניסה נחפרה מנהרה באורך 6 מ' המובילה אל תוך בור המים.
 
בור המים

תוך כדי חפירה התגלה בור המים אדיר. במהלך החפירה התגלה לפתע פקק בטון אדיר,ומהפקק יוצא צינור. הבטון המודרני הגיע לארץ בשימוש נרחב בתקופה המנדטורית, ונשאלה השאלה מה עושה פקק בטון כזה בתוך מבנה מימי הביניים. לאחר שהסירו את פקק הבטון , התגלה מאחוריו בור מים אדיר שמתאים לתיאורים הללו של דימשקי.  הוברר שהבריטים גילו את הבור הזה, לא מהצד, אלא מלמעלה. הם מצאו את הפתח שלו והם החליטו שבור במצב השתמרות כל כך טוב, עם טיח מעולה, יכול לשמש כמגדל המים של העיר והם העלו הנה מים בעזרת משאבות מנחל עמוד, מילאו את הבור האדיר , והוציאו צינור שהוביל את המים בגרביטציה לבתי העיר צפת.
 לימים נבנו מערכות אחרות והמערכת הזאת יצאה משימוש, והבור  כולו עם פקק הבטון שלו נשכח ונקבר, וחיכה לארכיאולוגים שיבואו בשנות התשעים ויחשפו אותו מחדש. סביר להניח שהבור נחפר על ידי הצלבנים, והממלוכים בנו את המגדל על גבי הבור . כנראה שאותה באר א - סתורה המוזכרת בכתובים לא הייתה אחרת מאשר אותו בור גדול, משום שלא תיתכן באר במקום כזה ללא אופק מי תהום. מי הגשמים היו נאספים במרזבים בגגות ובחצרות המצודה, נאגרים בבור, וכמויות המים היו כל כך גדולות שאיזושהי מסורת שראתה בבור הזה באר שאיננה מתכלה.
 
לפי מה שמתואר בחלק מהמקורות כאן, על גבי פתחו של אותו בור היה מעין מתקן אנטיליה, שהיה מונע על ידי בהמה והמתקן הזה ירד לתוך המים והעלה את המים בעזרת דליים או כדים ושפך אותם לתוך תעלות, וממנו  היו יוצאים המים אל רחובות העיר ואל הגנים שהיו מסביב. עד כדי כך כמויות המים כאן היו גדולות.
 כמו שאפשר לראות יש ההתאמה של המקורות הכתובים לממצא הארכיאולוגי .
אנו נצא מבור המים ונמשיך ונפנה ימינה בהמשך השביל.. כאן השביל מתפתל בין שרידי קירות וחדרים אל שערי המצודה.
 
מבנה השער של המצודה

 הקומפלקס של השערים  שופץ ונוספו לו שתי תוספות. את התוספת הראשונה רואים אם מסתכלים על הקיר הקרוב .  זה למעשה קו הביצורים הראשון והפנימי ביותר של המצודה הצלבנית משנות הארבעים של המאה ה- 13. זה הקו וראשון מבחינה כרונולוגית. כנראה שכבר בתקופה הצלבנית התערער הקיר הזה ברעידת אדמה והיה צריך לחזק אותו, ולכן כל המבנה הקשתי הזה שאנחנו רואים,הוא למעשה  קמרון חבית מאוד ארוך, שנבנה מחוץ לקיר שהתערער ברעידת האדמה, תמך בו ולמעשה הרחיב את המצודה לכיוון מערב. אנחנו מסיקים את זה  מהעובדה שבתוך הקיר הראשון ישנם חרכי ירי מאוד יפים, מאוד מושקעים, שלמעשה בוטלו על ידי הקיר החיצוני שנצמד אל הקיר הזה, הסיבה ההגיונית לחסימת החרכים שהשקיעו בהם כל כך הרבה, היא שהקיר של המצודה התערער ברעידת אדמה והיה צריך להוסיף לו עוד איזושהי תמוכה חיצונית.
 
ניתן להבחין בסדק גדול  שמעיד על רעידות האדמה הנוראות שפוקדות את צפת. זה לא חרכי ירי, זהו סדק במבנה, שנפתח באחת מרעידות האדמה. התוספת השנייה למבנה השער הוא השער המוגבה שרואים לידו. השער הראשון היה בקיר התערער ברעידת אדמה והיו צריכים לבנות שער חדש, ששינה את הכניסה לעיר.
 
השער החדש מעט מוגבה מפני חדר השער, וזה היה חלק ממערך ההגנה של העיר הזאת. כנראה שהייתה רמפה של עץ שעליה אפשר היה לעלות ולהיכנס פנימה, ובמקרה של התקפה, ניתן היה לסגור את הרמפה ואת השער וליצור מצב שלא ניתן יהיה להיכנס בדהירה עם סוס או עם מרכבה, פנימה לתוך מצודה. אפשר עדיין לראות סימני שריפה על הקירות, כנראה חלק מהתקפה כאן, אם של הממלוכים ואם של אחרים.
 
 שרי המצודה שנחשפו הם רק החלק הפנימי משלושת חלקי המצודה. זהו  הדון ז'ון- מגדל העוז. מעבר לכביש הייתה חומה נוספת ,וסמוך לרחוב ירושלים למטה, הייתה חומה נוספת שלישית
 


עמוד ראשי  |  אודות  |   מפת אתר  |  הצהרת פרטיות  |  יצירת קשר
Drop Studio - דרופ סטודיו
© Drop Studio 2009
עיצוב אתרים, בניית אתרים - דרופ סטודיו.

תפריט מנהל



התנתק מהניהול

משרד התיירות רשות הטבע והגנים דידו סנטר טיולים בצפון
מורה דרך מדריך טיולים בגדי הריון שרת וירטואלי מלכה בגדי הריון