מורה דרך | מדריך טיולים - חאן שער הגאי  
עברית
English

חאן שער הגאי

 
החאן בשער הגיא
 זוכרים את השיר "וייבן עוזיהו מגדלים בירושלים ויחזקם... ויבן מגדלים במדבר ויחצוב בורות רבים..
ובכן כולנו טועים. יש לשיר את זה כך: וייבן עוזיהו מגדלים בירושלים על שער הפינה ועל שער הגיא ועל המקצוע ויחזקם..וייבן מגדלים במדבר ויחצוב בורות רבים. (דברי הימים ב כו פסוק 9
אם כך שמו של שער הגאי לקוח מתוך אותו פסוק בתנך.
החאן של שער הגיא, יושב במחצית הדרך בין יפו לירושלים (25 ק"מ מירושלים, 38 ק"מ מיפו).
 
החאן הינו חדש במושגים הסטוריים, בן 150 שנה לערך. החאן נבנה סמוך לסלילת הדרך למרכבות משער הגיא לירושלים, והוא עומד כאן משנת 1873. עם סלילת מסילת הברזל לירושלים בשנת 1893 החלה תקופת הנבילה של החאן. הנסיעה ברכבת ארכה כ-4 שעות לעומת הנסיעה בדיליז'אנס שארכה לא פחות מ-14 שעות. החאן היה פעיל עד תחילת תקופת המנדט הבריטי, אז עקב שדרוג הכביש ותחילת עידן המכוניות, לא פקדו אותו עוד העוברים בדרך, והוא קיבל את מכת המוות שלו וניטש. החאן עמד בשממונו עד לאחרונה. גם היום עדיין הוא עומד בשממונו, אך הוא שופץ במסגרת פיתוח פארק יצחק רבין והוא מיועד להיות מוזיאון.
 
החאן לאחר בנייתו על ידי הפחה של ירושלים הוחכר ליהודים, והמשפחות היהודיות שחכרו אותו הן משפחת סלנט הירושלמית, אחריה משפחת רוקח, אחריה משפחת רוזנטל, ועוד משפחות עד שנעזב מסיבת חוסר כדאיות כלכלית.
 
החאן היה בן שתי קומות, התחתונה לבהמות והעליונה לאנשים. כל אורח חוייב בתשלום עבור קפה, אף אם לא הזמין. תיאור חי של חווית הלינה בחאן מתאר עגנון בספרו 'תמול שלשום' (ע' 362).
 
הדרך לירושלים לא תמיד נראתה כפי שהיא נראית היום. הדרכים הצבאיות לירושלים לא עברו כאן. אחת עברה דרך מעלה בית חורון, כביש 443 היום, לנבי סמואל ולירושלים. זו היתה הדרך של הצלבנים. דרך שניה עברה לא רחוק מכאן, מזרחה לנו, על רכס ההר, דרך חירבת מצד עד אבו גוש, ומשם לירושלים. דרך שלישית הלכה דרך עמק האלה לכיוון בית לחם ועין כרם.
 
הדרך שלפנינו היתה משעול צר, ובשנת 1863 הולך בה החוקר הצרפתי ויקטור גרן ומתאר אותה כך:
ב-20 למרס יצאתי לדרך ירושלימה. מרגשת אותי עד עומק נשמתי המחשבה שבעצם היום הזה, קודם שתשקע החמה המאירה לי עתה, אראה את עיר הקודש. ככל שמתקרב מחוז חפצי כן אשווה לנגד עיני רוחי ביתר חיות את המראה הנשגב של העיר שבגורלה יהגו עמים עד עולם.
 
גרן, כרך 1 ע' 41
 
 
והוא ממשיך:
 
 
 
בשעה עשר וארבעים דקות חזרתי מדיר איוב אל הדרך, והמשכתי לנוע מזרחה בגיא של ואדי עלי, שהוצר והלך. הדרך, או ביתר דיוק – המשעול, מתפתל בין שתי חומות סלעים זרועות שיחים וסבכים, לאורך אפיק הנחל או אף בתוכו. זה מיצר ממש, שקומץ אנשים נחושי החלטה היו מסוגלים בנקל לעצור בו צבא. עולים בגיא הזה בדי עמל במשך יותר משעה. כשנפגשת בו שיירה באה מירולשים עם אחרת העולה מיפו, העיכוב לפעמים ניכר, אפילו הן קטנות. הכניסה לגיא הזה קרויה בפי הערביים באב אלואד עלי.
שם, ע' 44.
 
הדרך נסללת כאמור בשנות הששים של המאה ה-19 ומוכשרת למעבר מרכבה. מה קרה אז? בשנת 1869 היה אמור לבקר בארץ הקיסר פרנץ יוזף, קיסר האימפריה האוסטרו הונגרית, והיה צורך לסלול דרך ראויה למרכבה שלו. הקיסר היה אמור להיות בטקס חנוכת תעלת סואץ בשנת 1869, ובהזדמנות זו, לבקר בירושלים.
 
הקטע בין שער הגיא לירושלים, שהוא הקטע הקשה למעבר מרכבה, נסלל במשך 37 ימים בדרך של עבודות כפייה של הכפריים בסביבה.
 
עתון 'הלבנון' מיום יט' בשבט תרכ"ט (1869) מספר על סלילת הדרך:
 
ביום 7 אוקטובר העבר החלו לפנות הדרך, לסקלהו ולהרימהו ולעשות העקוב למישור ברוחב 12 אמות באמת הדרך, ומטעם פחוות הממשלה הוטל על כל בני הכפרים היושבים ליד הדרך, שכל איש מהם אשר יוכל לעבוד יעבוד במלאכת הדרך חמשה ימים, ואשר לא יאבה לעבוד יתן 30 פייאסטער....
 
הכבוד והתהילה על הדבר הטוב הזה נאוה להפחה ראשיד באשא, פחת סוריא, ולהפחה נאזיף באשא....
 
הפחה נאזיף באשא, מלבד אשר הכין ויכין כל הנדרש להמלאכה הזאת, הוא בעצמו ובכבודו לבש בגדי אחד העם העושים במלאכה, ועמד עליהם לזרזם ולפקח על המלאכה, ולא עצרוהו חום הנורא ביום, וטל הפרוש על ההרים בלילה"
 
יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה, ירושלים החדשה בראשיתה, ע' 127
 
הדרך הוכשרה במועד, והקיסר פרנץ יוזף יכול היה להגיע לירושלים. את תמונתו ניתן לראות בקפטריה של האכסניה האוסטרית בעיר העתיקה בפינת ויה דולורוזה ורחוב הגיא, שם הוא התאכסן בעת שהייתו בירושלים.
 
 
 
מה קורה עם החאן היום?
 
במסגרת פיתוח פרק יצחק רבין מתוכנן החאן להיות נקודה מרכזית ולשמש מוזיאון. החאן הוכרז על ידי ממשלת ישראל כאתר לשימור בשנת 1977.
__________
 
לצד הדרך שנסללה בנו העות'מאנים 17 מצדיות להגנת הדרך והבטחתה. הראשונה ליד מקווה ישראל, והאחרונה ליד העיר העתיקה. מולנו, מעבר לכביש נמצאת מצדית מספר 13, שלמה לחלוטין. (חרבת חרסיס). החיילים שאיישו את המצדיות האלה נקראו 'באשי בוזוק'.
 
_________
 


עמוד ראשי  |  אודות  |   מפת אתר  |  הצהרת פרטיות  |  יצירת קשר
Drop Studio - דרופ סטודיו
© Drop Studio 2009
עיצוב אתרים, בניית אתרים - דרופ סטודיו.

תפריט מנהל



התנתק מהניהול

משרד התיירות רשות הטבע והגנים צימרים בחד נס צימר צימרים חוות דעת מור מחשבים דידו סנטר טיולים בצפון
כושר קרבי אלמוג בקו מורה דרך מדריך טיולים דירות נופש באילת
ספורט אילת
בגדי הריון דידו סנטר טרקטורוני המדבר שרת וירטואלי